דלת לא נסגרת ברחובות
כשדלת מפסיקה להיסגר רוב האנשים מסתכלים על המנעול, ואני מסתכל על החריץ שבין הכנף למשקוף עוד לפני שאני נוגע במשהו. המרווח הזה אמור להיות אחיד לאורך כל ההיקף, וברגע שהוא אינו אחיד הוא מספר בדיוק מה זז, לאיזה כיוון וכמה.
המרווח סביב הכנף הוא מפת האבחון
כשדלת מפסיקה להיסגר, רוב האנשים מסתכלים על המנעול. אני מסתכל על החריץ שבין הכנף למשקוף, לפני שאני נוגע במשהו.
המרווח הזה אמור להיות אחיד לאורך כל ההיקף. ברגע שהוא אינו אחיד, הוא מספר בדיוק מה זז, לאיזה כיוון וכמה.
לכן העמוד הזה בנוי סביב ארבעה מרווחים — עליון, תחתון, בצד הצירים ובצד המנעול. כל אחד מהם מצביע על סיבה אחרת ועל תיקון אחר.
חזרה לראש העמודלמה החריץ מגלה יותר מהמנעול
דלת היא מלבן שאמור להיכנס למלבן מעט גדול יותר. כשהיא לא נכנסת, אחד משני המלבנים איבד את הצורה או את המקום שלו.
המנעול הוא רק הרכיב שנתקע כתוצאה מזה. הוא מסמן שיש בעיה, והוא כמעט אף פעם לא הבעיה עצמה.
היתרון של המרווח הוא שהוא נראה לעין. אין צורך בכלים, אין צורך בפירוק, וכל אחד יכול לקרוא אותו בשתי דקות.
חזרה לראש העמודאיך בודקים בלי שום כלי
עומדים מול הדלת כשהיא סגורה ומסתכלים על החריץ מלמעלה למטה ומצד לצד. עדיף בשעה שיש אור מאחורי הדלת, כי אז החריץ בולט.
מה שמחפשים אינו הגודל המוחלט אלא ההבדל. חריץ של שני מילימטרים למעלה וארבעה למטה מספר סיפור, וחריץ אחיד של שלושה לא מספר כלום.
אפשר גם להשתמש בעיפרון או בכרטיס. מכניסים אותו לחריץ בכמה נקודות ומרגישים היכן הוא נכנס בקלות והיכן בכלל לא.
חזרה לראש העמודכשהחריץ העליון גדול מדי
חריץ שגדל בחלק העליון של הדלת מצביע כמעט תמיד על כנף שירדה. הצירים נשחקו, המשקל עשה את שלו, והכנף שקעה כלפי מטה.
התוצאה המיידית היא שהבריח העליון מפספס את המגרעת שלו. הוא מגיע נמוך מדי, נוגע בשפה ונעצר.
כשזה קורה, הדלת עדיין נסגרת אבל לא ננעלת עד הסוף. זה גם השלב שבו אנשים מתחילים להרים את הכנף כדי לנעול.
חזרה לראש העמודכשהדלת מתחככת ברצפה
חריץ שנעלם בחלק התחתון אומר שהכנף נוגעת ברצפה או קרובה מאוד אליה. זה מורגש כשריטה, כרעש חיכוך או כדלת שנעצרת באמצע.
לפעמים הסיבה אינה הדלת אלא הרצפה. ריצוף חדש, שטיח עבה או פס סף שהוחלף מעלים את המפלס בכמה מילימטרים.
ההבדל חשוב מאוד. כשהכנף ירדה מכוונים אותה למעלה, וכשהרצפה עלתה לפעמים מקצרים את הכנף — וזו כבר עבודה אחרת לגמרי. הנושא הזה מפורט בעמוד דלת קשה לפתיחה ברחובות.
חזרה לראש העמודמה קורה בצד שנושא את המשקל
בצד הצירים המרווח אמור להיות הקטן ביותר וגם האחיד ביותר. הוא כמעט לא משתנה, כי הכנף מקובעת שם בשלוש נקודות או יותר.
כשדווקא שם נפתח חריץ, מדובר בציר שהשתחרר מהמשקוף או בברגים שיצאו ממקומם. זה נראה קטן והוא הגורם המסוכן ביותר מכולם.
ציר שמשתחרר מעביר את כל משקל הכנף לצירים הנותרים. משם זה מתקדם מהר, ולכן זה הממצא היחיד בעמוד הזה שאני מטפל בו מיד.
חזרה לראש העמודהחריץ שבו הבריחים עובדים
בצד המנעול נמצאות כל נקודות הנעילה, ולכן כל שינוי בחריץ שם מורגש מיד. מרווח גדול מדי מייצר דלת רפויה שזזה גם כשהיא נעולה.
מרווח קטן מדי מייצר את המצב ההפוך. הכנף לוחצת על המשקוף, והדלת נעצרת לפני שהלשון מגיעה למקומה.
כשהחריץ בצד הזה משתנה לאורך הגובה, זה מצביע על עיוות ולא על תזוזה. אז כבר מסתכלים על הכנף עצמה ולא על הצירים.
חזרה לראש העמודכשהחריץ רחב בקצה אחד וצר בשני
לפעמים החריץ אינו גדול או קטן אלא משתנה בהדרגה. רחב למעלה וצר למטה, או ההפך.
זו הצורה שמסגירה נטייה של הכנף או של המשקוף. הדלת אינה מקבילה למשקוף אלא נטויה ביחס אליו, ולכן היא נוגעת רק בקצה אחד.
הטיפול כאן אינו הרמה או הורדה אלא סיבוב עדין של הכנף על הצירים. זו עבודה מדויקת יותר וגם ארוכה יותר.
חזרה לראש העמודבדיקה שמגלה איפה בדיוק היא נוגעת
לוקחים דף נייר רגיל, מכניסים אותו בין הכנף למשקוף וסוגרים את הדלת. מנסים למשוך אותו החוצה.
אם הוא יוצא בקלות, אין מגע באותה נקודה. אם הוא נתפס או נקרע, שם בדיוק הכנף לוחצת.
חוזרים על זה בכמה נקודות סביב ההיקף — למעלה, למטה, באמצע ובקצוות. תוך שתי דקות מקבלים מפה מדויקת של נקודות המגע.
חזרה לראש העמודהאטם ההיקפי כגורם מרכזי
סביב המשקוף עובר אטם גומי שאמור להתכווץ מעט בסגירה. כשהוא חדש הוא רך ומאפשר לדלת להיכנס בקלות.
עם השנים הוא מתקשה, ואז במקום להתכווץ הוא דוחף חזרה. הדלת נסגרת אבל קופצת מעט חזרה, והלשון לא מספיקה להיכנס.
הסימן המזהה הוא שהדלת נסגרת אם דוחפים אותה ונשארת פתוחה קלות אם לא. שם האטם הוא האשם ולא המנעול.
חזרה לראש העמודהלשון המשופעת שנכנסת לבד
הלשון המשופעת היא הרכיב שמחזיק את הדלת סגורה בלי מפתח. היא נדחפת פנימה כשהיא פוגשת את המשקוף וקופצת החוצה כשהיא מגיעה לפתח.
כשהקפיץ שמחזיר אותה נחלש, היא נשארת בחוץ ומונעת מהדלת להיכנס. אז הדלת פשוט נעצרת על המשקוף ולא נסגרת.
הבדיקה פשוטה. דוחפים את הלשון פנימה באצבע ומשחררים — היא אמורה לקפוץ החוצה מיד ובכוח, ולא לחזור לאט.
חזרה לראש העמודהפתח שאליו הלשון אמורה להיכנס
מול הלשון יש פתח מוגן בפס מתכת במשקוף. הפתח הזה צריך להיות מיושר בדיוק מול הלשון, גם בגובה וגם בעומק.
כשהוא זז אפילו שני מילימטרים, הלשון פוגעת בשפה במקום להיכנס. התוצאה היא דלת שנעצרת ברגע האחרון.
התיקון כאן הוא לרוב הזזה קטנה של פס המתכת או הרחבת הפתח בזהירות. זו אחת העבודות הזולות והמהירות שקיימות.
חזרה לראש העמודכשהזרוע שסוגרת אינה מכוונת
מחזיר דלת אמור לסגור את הדלת עד הסוף בכוח שיורד לקראת הסוף. כשהוא חלש מדי, הוא מביא את הדלת עד הפתח ולא מכניס אותה.
התוצאה היא דלת שנראית סגורה ובפועל אינה נעולה. בבניין משותף זו אחת התקלות השכיחות ביותר.
הכיוון נעשה בשני ברגים נפרדים — אחד לעוצמה הכללית ואחד לשלב האחרון של הסגירה. שניהם קטנים ושניהם משנים הכול.
חזרה לראש העמודכשזרם אוויר מונע סגירה
כשחלון פתוח בדירה ודלת הכניסה נפתחת לחדר מדרגות, נוצר הפרש לחצים. הוא יכול לדחוף את הדלת ולמנוע ממנה להגיע עד הסוף.
ככל שהקומה גבוהה יותר וככל שחלל המדרגות פתוח יותר, כך ההפרש חזק יותר. ביום עם רוח זה יכול להספיק כדי שהדלת תיעצר סנטימטר לפני הסוף בכל פעם מחדש.
הבדיקה קלה. סוגרים את כל החלונות ומנסים שוב, ואם הדלת פתאום נסגרת מצוין — הבעיה לא בדלת. המשך הקריאה בעמוד תיקון דלת כניסה ברחובות.
חזרה לראש העמודכשמה שמתחת לדלת השתנה
החלפת ריצוף מוסיפה לרוב בין חמישה לעשרים מילימטרים לגובה הרצפה. הדלת שהייתה מכוונת לגובה הקודם פשוט לא עוברת.
אותו דבר קורה עם שטיח עבה, עם פס סף חדש או עם שכבת פרקט שהונחה מעל ריצוף קיים. בכל המקרים האלה הדלת לא השתנתה.
מה שחשוב לדעת הוא שהפתרון כאן שונה. לפעמים די בכיוון, ולפעמים צריך לקצר את הכנף — וזו עבודה של נגר ולא של מנעולן. הרחבה מלאה בעמוד מנעולן ברחובות.
חזרה לראש העמודכשהמלבן עצמו כבר לא ישר
בבניינים שעברו שיפוץ, חיזוק מבני או תוספת בנייה, המשקוף עצמו זז. הכנף נשארה בדיוק כפי שהייתה, והמלבן שסביבה השתנה.
הסימן המזהה הוא שהחריץ אינו אחיד גם כשהדלת פתוחה. מודדים את המשקוף עצמו באלכסון, ואם שני האלכסונים אינם שווים — המשקוף עוות.
במצב כזה כיוון צירים לבדו לא יפתור. צריך להזיז את המגרעות במשקוף כך שיתאימו למקום החדש של הבריחים. פירוט מלא נמצא בעמוד כיוון דלת כניסה ברחובות.
חזרה לראש העמודכשהדלת עצמה כבר לא ישרה
כנף יכולה להתעוות ממכה חזקה, מלחות ממושכת או מהפרש טמפרטורה קבוע בין שני צידיה. זה נפוץ במיוחד בדלתות שפונות לחוץ.
הסימן הוא שהדלת נוגעת במשקוף בשתי פינות מנוגדות באלכסון. אפשר לדחוף אותה למקום בפינה אחת, ואז השנייה בולטת.
כאן הטיפול מוגבל. אפשר להתאים מגרעות ולהזיז נקודות נעילה, ובעיוות משמעותי אין דרך להחזיר את הכנף לשטח ישר.
חזרה לראש העמודכשהחומר עצמו משתנה בעונה
דלת עץ סופגת לחות מהאוויר ומתרחבת. בחורף היא גדולה יותר ממש, ובקיץ היא מתכווצת חזרה.
לכן דלת שנסגרת מצוין ביולי ולא נסגרת בינואר אינה בהכרח מקולקלת. זו התנהגות של חומר ולא תקלה.
מה שחשוב הוא לא לכוון דלת כזאת בשיא החורף לפי המצב של אותו יום. מי שעושה את זה מגלה בקיץ מרווח גדול מדי ודלת שמשקשקת.
חזרה לראש העמודהרכיב הזול שפותר הכי הרבה
לפני כל כיוון אני מהדק את כל הברגים בצירים ובמגרעות. בהרבה מקרים זה לבדו מחזיר את הדלת למקומה.
הסיבה היא שבורג רופף מאפשר לציר לזוז מילימטר, ומילימטר בציר מתורגם לכמה מילימטרים בקצה הרחוק. שם בדיוק נמצאים הבריחים.
כשהבורג מסתובב בלי לתפוס, החור בעץ או במתכת התרחב. אז מחליפים לבורג ארוך או עבה יותר, וזו עדיין עבודה של דקות.
חזרה לראש העמודשלוש פעולות שמחמירות את המצב
הראשונה היא לטרוק את הדלת חזק כדי שתיסגר. כל טריקה כזאת מזיזה עוד קצת את המשקוף ואת הצירים, והמצב מחמיר בהדרגה.
השנייה היא להשעין רהיט או חפץ כבד על הדלת כדי להחזיק אותה סגורה. הלחץ הזה מעקם בדיוק את מה שצריך לתקן.
והשלישית היא להרחיב את הפתח במשקוף בכוח עד שהלשון נכנסת. פתח רחב מדי מייצר נעילה שאוחזת פחות, וזה כבר עניין של ביטחון.
חזרה לראש העמודמה נשאר לא מוגן בינתיים
דלת שאינה נסגרת אינה רק לא נוחה. עד שהיא מטופלת, הדירה פתוחה לכל מי שמנסה את הידית.
לכן שווה להפריד בין דלת שנסגרת ולא ננעלת לבין דלת שלא נסגרת בכלל. הראשונה יכולה להמתין לבוקר, השנייה בדרך כלל לא.
מה שאפשר לעשות בינתיים הוא לסובב את המפתח ידנית אם הלשון היא הבעיה. בדלת שלא נסגרת כלל, שווה לתאם שמישהו יישאר בבית.
חזרה לראש העמודמה שונה בדלת פנים שלא נסגרת
בדלת פנים אין מנגנון רב נקודתי, ולכן הכול תלוי בלשון אחת ובקפיץ שלה. כשהדלת לא נסגרת, הסיבה כמעט תמיד אחת משתיים.
או שהעץ התנפח והכנף גדולה מדי לפתח, או שהקפיץ נחלש והלשון נשארת בחוץ. שתיהן נבדקות בפחות מדקה.
היתרון הוא שהתיקון קצר וזול. החיסרון הוא שהמשקוף בדלת פנים רך יותר ונפגע מהר יותר מדחיפות חוזרות.
חזרה לראש העמודמה משתנה בדלת של עסק
בעסק כמעט תמיד יש מחזיר דלת, ולכן הוא החשוד הראשון. דלת שנעצרת סנטימטר לפני הסגירה היא כמעט תמיד מחזיר שאינו מכוון.
מה שמסבך את זה הוא שהדלת נפתחת מאות פעמים ביום. כל סטייה קטנה מוכפלת בקצב הזה ומחמירה תוך שבועות.
לכן בעסק שווה לבדוק את המחזיר באופן יזום פעם ברבעון. זו בדיקה של דקות שמונעת קריאות חוזרות.
חזרה לראש העמודמה מיוחד בדלת הכניסה לבניין
דלת לובי משלבת מחזיר, מנעול חשמלי ולעיתים גם קודן. כל אחד מהשלושה יכול לגרום לה לא להיסגר עד הסוף.
מה שקורה בפועל הוא שכולם מאשימים את המנעול החשמלי. בבדיקה מתברר לרוב שהדלת עצמה שקעה, והמנעול פשוט לא מצליח לתפוס.
כיוון של הדלת עצמה לפני החלפת רכיב חשמלי חוסך הרבה מאוד לוועד הבית. זה גם מה שמונע תקלה חוזרת חודשיים אחר כך.
חזרה לראש העמודכשדלת ממ"ד לא נסגרת
בדלת ממ"ד הסיבה השכיחה לאי סגירה היא חפץ שנשכח בפתח או אטם שנמעך. שני דברים שאפשר לבדוק בעין בתוך שניות.
מה שאסור לעשות שם הוא לקצר את הכנף, לשייף, לקדוח או להחליף אטם בחומר שאינו מקורי. כל אחת מהפעולות האלה מבטלת את האישור.
הכלל היחיד שאינו נתון לוויכוח הוא שהיא נפתחת מבפנים תמיד. כשמשהו בה לא זז, פונים לגורם שמורשה לטפל במכלול.
חזרה לראש העמודמה עושים עם כל ממצא במפה
חריץ עליון שגדל — כיוון צירים והרמת הכנף. חריץ תחתון שנעלם — בדיקה אם הרצפה עלתה או הכנף ירדה.
חריץ בצד הצירים — הידוק או החלפת ציר, וזה הממצא הדחוף. חריץ לא אחיד בצד המנעול — התאמת מגרעות או בדיקת עיוות.
בכל אחד מהמקרים מתחילים מהזול. הידוק, ניקוי והתאמה קודמים תמיד להחלפת רכיב.
חזרה לראש העמודמה נבדק לפני שהעבודה נסגרת
סוגרים את הדלת בעדינות מבלי לדחוף, ובודקים שהיא נכנסת עד הסוף בכוח משלה. זו הבדיקה החשובה ביותר.
חוזרים על מבחן הנייר בכמה נקודות ומוודאים שאין נקודת מגע שנשארה. חריץ אחיד הוא התוצאה שמחפשים.
ולבסוף נועלים ופותחים חמש פעמים ומוודאים שהכוח זהה בכל פעם. הבדל בין הפעמים אומר שמשהו עדיין מתחכך.
חזרה לראש העמודשלוש פעולות שמונעות את החזרה
הראשונה היא לא לטרוק את הדלת אף פעם. הרגל אחד שמונע חלק גדול מהתקלות שמופיעות בעמוד הזה.
השנייה היא להדק ברגים בצירים ובמגרעות פעם בכמה חודשים. חמש דקות שמונעות שקיעה הדרגתית.
והשלישית היא להסתכל על החריץ פעם בשנה. שינוי קטן שנראה מוקדם עולה שבריר ממה שיעלה כשהדלת כבר לא נסגרת.
חזרה לראש העמודמה קיים בענף ומה לא
אין בישראל תקן, רשם או תעודה ממשלתית לעיסוק במנעולנות, ואף גוף אינו מנפיק אישור לעסוק בו. גם מה שאנשים מכנים אישור משטרתי אינו דבר קיים, ומה שקיים הוא מסמך אישי שכל אזרח מוציא על עצמו.
בעמוד הזה זה נוגע גם לבטיחות, כי דלת שאינה נסגרת משאירה נכס חשוף. מה שכן אפשר לבדוק הוא עוסק מורשה, חשבונית מפורטת, מחיר שנמסר מראש, ובעל מקצוע שמסתכל על החריץ לפני שהוא מציע להחליף מנעול.
חזרה לראש העמודמה אינו נכלל בעבודה
קיצור כנף, תיקון עיוות מבני והחלפת משקוף הם עבודת נגרות או מסגרות. אני מכוון, מתאים ומטפל בפרזול.
מנעול חשמלי, קודן ואינטרקום בבניין הם מיגון אלקטרוני. אני כן מטפל בהתאמה המכנית שסביבם, כי היא לרוב מקור התקלה.
כספות ומנעולי רכב אינם בתחום. ובדלת ממ"ד לא מבוצע שינוי, גם כשהוא נראה מזערי.
חזרה לראש העמודארבעה גורמים שקובעים את הסכום
הראשון הוא איזה מרווח השתנה, כי כל אחד מהם מוביל לעבודה אחרת. הידוק בורג ותיקון ציר הם שני עולמות.
השני הוא אם נדרש חלק חדש או רק כיוון. השלישי הוא אם מקור התזוזה בכנף או במשקוף.
והרביעי הוא מועד הביקור. זה הפרט היחיד ברשימה שנקבע על ידכם ולא על ידי הדלת.
חזרה לראש העמודמה למסור כדי לקצר את הביקור
הראשון הוא איזה מרווח נראה שונה, לפי המפה שבעמוד הזה. זה הפרט השימושי ביותר שאפשר למסור.
השני הוא האם הדלת נעצרת לפני שהיא מגיעה למשקוף או שהיא מגיעה ולא ננעלת. שני מצבים שונים לגמרי.
והשלישי הוא אם היה שיפוץ, ריצוף חדש או צביעה בשנה האחרונה. תשובה חיובית מכוונת אותי מיד.
חזרה לראש העמודשלוש נקודות שכדאי לזכור
הראשונה נוגעת לאבחון. החריץ סביב הכנף הוא כלי האבחון הזמין ביותר שיש, והוא נראה לעין בלי שום כלי ובלי שום ידע מוקדם.
השנייה היא שחריץ בצד הצירים הוא הממצא הדחוף היחיד. ציר שמשתחרר מעביר את כל המשקל לשאר, ומשם זה מתקדם מהר.
והשלישית היא שטריקה אינה פתרון. כל טריקה מזיזה עוד קצת את מה שכבר זז, והיא הסיבה שדלתות מגיעות למצב הזה מלכתחילה.
חזרה לראש העמודמחירון טיפול בדלת שאינה נסגרת ברחובות
המרווח שהשתנה קובע לאיזו שורה בטבלה שייכת העבודה, ושש השורות הראשונות אינן כוללות חלק חדש. הטווחים משוערים ומתעדכנים אחרי בדיקה במקום.
| שירות | טווח משוער | מה כולל |
|---|---|---|
| ביקור ואבחון לפי מפת המרווחים | 150–250 ₪ | כולל מבחן נייר בכל ההיקף |
| הידוק ברגים בצירים ובמגרעות | 150–300 ₪ | הפעולה הראשונה תמיד |
| החלפת בורג לבורג ארוך יותר | 150–300 ₪ | כשהחור התרחב ואינו תופס |
| כיוון מגרעת הלשון במשקוף | 200–400 ₪ | כשהלשון פוגעת בשפה |
| כיוון צירים והרמת הכנף | 250–500 ₪ | כשהחריץ העליון גדל |
| כיוון נטייה של הכנף | 300–600 ₪ | כשהחריץ בצורת טריז |
| הידוק או החלפת ציר שהשתחרר | 300–650 ₪ | הממצא הדחוף מכולם |
| החלפת אטם היקפי | 250–550 ₪ | כשהדלת נסגרת רק בדחיפה |
| טיפול בקפיץ לשון הסגירה | 250–450 ₪ | כשהלשון אינה חוזרת מהר |
| התאמת מגרעות אחרי תזוזת משקוף | 300–650 ₪ | אחרי שיפוץ או חיזוק מבני |
| כיוון מחזיר דלת | 150–300 ₪ | כשהדלת נעצרת לפני הסוף |
| החלפת מחזיר דלת | 350–800 ₪ | כשהכיוון כבר לא מחזיק |
| טיפול בדלת לובי של בניין | 300–750 ₪ | כיוון לפני החלפת רכיב חשמלי |
| סגירת ביניים לדלת שאינה ננעלת | 150–350 ₪ | עד השלמת התיקון |
| קריאת ערב, לילה, שבת או חג | תוספת לפי המועד | נמסרת לפני היציאה |
לפני שמזמינים
- המרווח שהשתנה קובע לאיזו שורה בטבלה שייכת העבודה, ולכן שווה להסתכל עליו לפני שמתקשרים.
- שש השורות הראשונות אינן כוללות חלק חדש, ושם נפתרות רוב הקריאות שמגיעות בזמן.
- חריץ שנפתח בצד הצירים מטופל מיד, כי ציר שמשתחרר מעביר את כל משקל הכנף לשאר הצירים.
- הטווחים משוערים. הסכום הסופי נמסר אחרי בדיקה במקום ולפני תחילת העבודה.
שאלות נפוצות על דלת שאינה נסגרת
מאיפה מתחילים כשדלת לא נסגרת
מהחריץ שבין הכנף למשקוף, לפני שנוגעים במנעול. המרווח אמור להיות אחיד לאורך כל ההיקף, וברגע שהוא אינו אחיד הוא מספר בדיוק מה זז, לאיזה כיוון וכמה.
איך בודקים את המרווח בלי כלים
מסתכלים על החריץ מלמעלה למטה ומצד לצד, עדיף כשיש אור מאחורי הדלת. מה שמחפשים אינו הגודל המוחלט אלא ההבדל — שני מילימטרים למעלה וארבעה למטה מספרים סיפור, חריץ אחיד לא.
מה זה מבחן הנייר
מכניסים דף נייר בין הכנף למשקוף, סוגרים את הדלת ומנסים למשוך אותו. אם הוא יוצא בקלות אין מגע; אם הוא נתפס או נקרע, שם הכנף לוחצת. חוזרים בכמה נקודות ומקבלים מפה מדויקת תוך שתי דקות.
החריץ העליון גדל. מה זה אומר
שהכנף ירדה — הצירים נשחקו והמשקל עשה את שלו. התוצאה המיידית היא שהבריח העליון מגיע נמוך מדי ונוגע בשפת המגרעת. הדלת עדיין נסגרת אבל לא ננעלת עד הסוף, וזה השלב שבו מתחילים להרים אותה.
הדלת מתחככת ברצפה
או שהכנף ירדה או שהרצפה עלתה — ריצוף חדש, שטיח עבה או פס סף שהוחלף. ההבדל קריטי: בכנף שירדה מכוונים למעלה, וכשהרצפה עלתה לפעמים צריך לקצר את הכנף, וזו כבר עבודת נגרות.
יש חריץ בצד הצירים. זה חמור
זה הממצא הדחוף היחיד בעמוד. בצד הצירים המרווח אמור להיות הקטן והאחיד ביותר, וכשנפתח שם חריץ מדובר בציר שהשתחרר או בברגים שיצאו. ציר שמשתחרר מעביר את כל המשקל לשאר, ומשם זה מתקדם מהר.
החריץ רחב למעלה וצר למטה
זו צורת טריז והיא מסגירה נטייה — הדלת אינה מקבילה למשקוף אלא נטויה ביחס אליו, ולכן נוגעת רק בקצה אחד. הטיפול אינו הרמה או הורדה אלא סיבוב עדין של הכנף על הצירים, וזו עבודה מדויקת יותר.
הדלת נסגרת רק אם דוחפים אותה
כמעט תמיד האטם ההיקפי. כשהגומי מתקשה הוא מפסיק להתכווץ בסגירה ומתחיל לדחוף חזרה, והדלת קופצת מעט לאחור לפני שהלשון מספיקה להיכנס. זה נראה כמו תקלת מנעול והוא אינו.
הדלת נעצרת על המשקוף ולא נכנסת
בדקו את הלשון המשופעת. דוחפים אותה פנימה באצבע ומשחררים — היא אמורה לקפוץ החוצה מיד ובכוח. אם היא חוזרת לאט או נשארת בחוץ, הקפיץ נחלש והיא מונעת מהדלת להיכנס.
הלשון מגיעה אבל לא נכנסת לפתח
המגרעת במשקוף זזה. הפתח צריך להיות מיושר בדיוק מול הלשון בגובה ובעומק, וכשהוא זז שני מילימטרים הלשון פוגעת בשפה. התיקון הוא הזזה קטנה של פס המתכת או הרחבה זהירה — עבודה קצרה וזולה.
עשינו שיפוץ ומאז הדלת לא נסגרת
כנראה המשקוף עצמו זז. הסימן הוא שהחריץ אינו אחיד גם כשהדלת פתוחה — מודדים את המשקוף באלכסון, ואם שני האלכסונים אינם שווים הוא עוות. כיוון צירים לבדו לא יפתור; צריך להזיז את המגרעות.
הדלת נסגרת בקיץ ולא בחורף
זו התנהגות של עץ ולא תקלה. הכנף סופגת לחות ומתרחבת ממש. חשוב לא לכוון דלת כזאת בשיא החורף לפי המצב של אותו יום, אחרת בקיץ יתקבל מרווח גדול מדי ודלת שמשקשקת.
סוגרים חלונות והדלת פתאום נסגרת
אז זה הפרש לחצים ולא תקלה בדלת. חלון פתוח מול חדר מדרגות יוצר זרם שדוחף את הדלת ומונע ממנה להגיע עד הסוף. זה בולט בקומות גבוהות ובימים סוערים.
אפשר פשוט להרחיב את הפתח שהלשון תיכנס
לא כדאי. פתח רחב מדי מייצר נעילה שאוחזת פחות, והדלת זזה גם כשהיא נעולה — זה כבר עניין של ביטחון ולא של נוחות. עדיף להחזיר את הלשון והמגרעת לקו אחד.
דלת שלא נסגרת יכולה להמתין לבוקר
תלוי. דלת שנסגרת ולא ננעלת בדרך כלל כן; דלת שלא נסגרת בכלל משאירה את הדירה פתוחה לכל מי שמנסה את הידית. אם הלשון היא הבעיה אפשר לנעול ידנית עם המפתח בינתיים.
מה הכי משתלם לעשות לבד
להדק את כל הברגים בצירים ובמגרעות. בורג רופף מאפשר לציר לזוז מילימטר, ומילימטר בציר מתורגם לכמה מילימטרים בקצה הרחוק — בדיוק שם שנמצאים הבריחים. בהרבה מקרים ההידוק לבדו פותר.
