נקודת המוצא

סביב כל כנף דלת עובר מרווח דק בינה לבין המשקוף. המרווח הזה אינו פגם אלא חלק מהתכנון, והוא אמור להיות אחיד לכל אורכו.

כשהמרווח מפסיק להיות אחיד, הוא הופך למפה. כל צורה שהוא מקבל מספרת בדיוק לאיזה כיוון הדלת סטתה.

העמוד הזה מלמד לקרוא את המפה הזאת. שישה דפוסים מכסים כמעט כל מקרה שמגיע לטלפון.

הגדרה

כיוון דלת הוא החזרה של הכנף למקום שבו היא תוכננה לשבת ביחס למשקוף. אין בו החלפת חלקים ואין בו שינוי של הדלת.

העבודה נעשית ברובה בצירים, ולעיתים גם בפתחים שבמשקוף. שני אלה הם הרכיבים היחידים שאמורים לזוז.

מדובר בתנועות של מילימטרים ולא יותר. דווקא בגלל זה הן משנות כל כך הרבה.

הבחנה

הרבה קריאות שמגיעות תחת הכותרת של תקלת מנעול הן בפועל קריאות כיוון. הדלת קשה לנעילה או קשה לסגירה, והמנגנון תקין לגמרי.

ההפרש בעלות בין שתי האבחנות גדול מאוד. כיוון עולה מאות בודדות, ומכלול נעילה חדש עולה פי כמה.

הדרך להבדיל פשוטה. בדלת פתוחה לרווחה, מנגנון תקין עובד חלק לגמרי, וכשהתקלה חוזרת רק בדלת סגורה מדובר בכיוון.

שיטה

סוגרים את הדלת ובודקים את המרווח בשמונה מקומות. ארבע פינות, אמצע כל צד, אמצע למעלה ואמצע למטה.

בכל נקודה בודקים אם המרווח נראה גדול מהרגיל, קטן מהרגיל או אפסי. רושמים את התוצאה על דף.

הסקר הזה אורך שתי דקות. הוא המידע היחיד שבאמת נחוץ כדי לדעת מה קורה.

ציוד

לסקר מרווחים צריך דף נייר רגיל, פנס ומטר מדידה. אין צורך בשום דבר מקצועי.

הדף בודק לחץ, הפנס בודק מרווח בחשכה, והמטר בודק את שני האלכסונים של המשקוף. שלושת הכלים משלימים זה את זה.

מי שמבצע את שלושתם מגיע לאבחנה נכונה כמעט תמיד. גם בעל מקצוע מתחיל מאותם שלושה. לתמונה הרחבה של התחום מוקדש עמוד מנעולן בבאר יעקב.

קו בסיס

בדלת שיושבת נכון המרווח נראה כמו קו אחיד לכל ההיקף. הוא לא בהכרח זהה בכל הצדדים, אבל הוא אחיד לאורך כל צד.

האטם ההיקפי אמור לגעת בכנף בכל אורכו, ולא באזורים מסוימים בלבד. אפשר לבדוק זאת בעין או בסימון.

כשהדלת נסגרת, האצבע אמורה להספיק להשלמת התנועה. אין קפיצה, אין חבטה ואין נקודה שדורשת דחיפה.

דפוס ראשון

המרווח בחלק העליון נראה גדול מהרגיל, ובחלק התחתון הוא נסגר כמעט לגמרי. לעיתים הכנף אף נוגעת ברצפה או בסף.

זהו הדפוס השכיח מכולם והוא מסמן כנף שירדה. משקל הכנף מוריד אותה לאורך שנים דרך הצירים ודרך העיגון שלהם.

התיקון הוא הרמה במישור האנכי של הצירים. הוא מטפל בבת אחת גם בפינה העליונה וגם בחיכוך התחתון.

דפוס שני

לאורך כל הצד שבו נמצא המנעול המרווח נראה קטן מדי, ואילו בצד הצירים הוא תקין. הדלת נלחצת אל המשקוף בצד אחד.

המשמעות היא שהכנף התקרבה למשקוף בצד הזה, או שהאטם התנפח והתקשה. שני הגורמים נראים זהים לעין.

הכוונון כאן הוא במישור האופקי, כלומר הרחקת הכנף מהמשקוף. אם גם אחרי הכוונון הלחץ נשאר, האטם הוא האשם.

דפוס שלישי

המרווח גדול דווקא בפינה התחתונה שרחוקה מהצירים, ובשאר ההיקף הוא תקין. הדלת נראית כאילו היא נוטה החוצה.

זהו סימן לכך שהכנף לא רק ירדה אלא גם הסתובבה מעט סביב הציר האמצעי. הדבר קורה כשציר אחד נותן יותר מהאחרים.

התיקון כאן דורש עבודה על ציר מסוים ולא על כולם. זה בדיוק המצב שבו כוונון אחיד יחמיר את המצב.

דפוס רביעי

המרווח נסגר דווקא בצד שבו נמצאים הצירים, וזה נדיר יחסית. בצד המנעול המרווח נראה גדול מדי.

בדרך כלל הסיבה היא שהצירים הוברגו עמוק מדי אל תוך המשקוף, או שהעיגון שלהם נמשך פנימה. הכנף נדחפת החוצה בצד השני.

המצב הזה שוחק את הצירים במהירות. הוא גם מונע מהאטם לעבוד בצד המנעול, כך שרוח ואבק נכנסים.

דפוס חמישי

לאורך צד אחד המרווח משתנה בהדרגה, מגדול לקטן או להפך. אין נקודה אחת חריגה אלא שינוי רציף.

התמונה הזאת מצביעה כמעט תמיד על מלבן שאיבד את הריבוע שלו. הכנף עדיין מלבנית והמסגרת סביבה כבר לא.

כיוון צירים לא יפתור מצב כזה. צריך קודם להחזיר את המלבן לצורתו ולחזק את העיגון שלו.

דפוס שישי

המרווח אחיד לגמרי אבל גדול מהמקובל, וזה נראה כמו דלת שיושבת רופפת בתוך המסגרת. הדלת רועדת ברוח או משמיעה קול.

כאן הכנף לא זזה, האטם הוא שאיבד נפח. גומי שהתקשה או התפורר כבר אינו ממלא את המרווח.

התיקון היחיד כאן הוא החלפת האטם ולא כוונון. ניסיון לפצות על אטם שחוק בכוונון יוצר לחץ במקום אחר.

פענוח

רוב המקרים מתאימים לדפוס אחד בלבד, ואז האבחנה מיידית. חלק מהמקרים מתאימים לשניים בו זמנית.

כשמצטרפים שני דפוסים, מטפלים קודם בזה שקשור למבנה ולמלבן ורק אחריו בזה שקשור לכנף. הסדר הזה מונע עבודה כפולה.

מה שאסור זה להתחיל לכוון בלי מפה. כוונון עיוור מזיז את הבעיה למקום אחר במקום לפתור אותה.

מכניקה

ציר מודרני מאפשר תזוזה בשלושה כיוונים בלתי תלויים. מעלה ומטה, פנימה והחוצה, ולצדדים.

כל מישור מטפל בדפוס אחר מהשישה. שילוב לא נכון של שני מישורים יוצר עיוות חדש.

שלושת הסעיפים הבאים מסבירים כל מישור בנפרד. הם גם מציינים מה כל אחד לא פותר.

מישור

המישור האנכי מרים או מוריד את הכנף כולה ביחס למשקוף. זהו הכוונון הנפוץ ביותר. הרחבה על פתיחת מנעולים מופיעה בעמוד פורץ מנעולים בבאר יעקב.

הוא מטפל בדפוס הראשון, כלומר במרווח רחב למעלה וצר למטה. הוא גם מיישר את הבריחים מול הפתחים.

מה שהוא אינו פותר זה לחץ בצד אחד. שם צריך את המישור השני.

מישור

המישור האופקי מקרב את הכנף למשקוף או מרחיק ממנו. הוא קובע כמה חזק האטם נלחץ.

הוא מטפל בדפוסים השני והרביעי, כלומר בלחץ יתר בצד אחד. הוא גם קובע כמה טוב הדלת אוטמת.

יותר מדי קירוב יוצר דלת שקשה לסגור. יותר מדי הרחקה יוצרת דלת שרועדת ברוח.

מישור

המישור השלישי מזיז את הכנף לרוחב, לכיוון הצירים או ממנו. הוא העדין מכולם ולא כל ציר מאפשר אותו.

הוא מטפל במקרים שבהם המרווח בצדדים אינו סימטרי אף שהכנף אינה נמוכה. שימוש נכון בו הוא סימן לעבודה מדויקת.

בדגמים רבים המישור הזה מוגבל מאוד. אז מפצים עליו בהזזת הפתחים במשקוף.

שיטה

מתחילים תמיד בבדיקת העיגון של המלבן ובהידוק ברגים רופפים. אין טעם לכוון על בסיס שאינו יציב.

אחר כך מטפלים במישור האנכי, אחריו באופקי, ורק בסוף בהזזה לצדדים. הסדר הזה מקטין את מספר החזרות.

בסיום מזיזים את הפתחים אם צריך. זה השלב האחרון ולא הראשון.

שיטה

כל שינוי נעשה במידה קטנה מאוד, ואחריו סוגרים את הדלת ובודקים. שינוי גדול מדי בבת אחת יוצר בעיה חדשה.

אחרי כל צעד חוזרים על בדיקת הדף באותן שמונה נקודות. כך רואים בדיוק מה השתנה ומה עוד לא.

העבודה הזאת אינה מהירה ואינה אמורה להיות. כיוון טוב הוא סדרה של צעדים קטנים ולא פעולה אחת.

מכניקה

לא כל ציר בנוי לכוונון. חלקם מאפשרים תנועה בשלושה מישורים, חלקם בשניים בלבד, וחלקם אינם מאפשרים דבר.

בדלתות פלדה מודרניות רוב הצירים ניתנים לכוונון מלא. בדלתות עץ ובדגמים ותיקים המצב שונה.

לפני שמתחילים, מזהים איזה סוג ציר יש. זה קובע איזה חלק מהעבודה בכלל אפשרי.

מגבלה

בציר פשוט אין ברגי כוונון ואין דרך להזיז את הכנף בלי לפרק. הוא הותקן במקום אחד ונשאר בו.

במקרים כאלה העבודה עוברת למשקוף. מזיזים את הפתחים, מוסיפים תוספות דקות מאחורי הציר או מחליפים את הציר בסוג מתכוונן.

החלפת ציר היא עבודה גדולה יותר וגם יקרה יותר. לכן שווה לבדוק קודם אם הזזת הפתחים לבדה פותרת.

חלופה

לפעמים אין צורך להזיז את הכנף כלל, ומספיק להזיז את הפתחים שאליהם נכנסים הבריחים. הדלת ממשיכה לשבת בדיוק כפי שישבה.

הפתרון הזה מתאים כשהסגירה תקינה והנעילה אינה. הכנף מגיעה למקום והבריחים אינם פוגשים חלל.

זו העבודה הזולה ביותר בכל העמוד. היא גם המהירה ביותר.

רכיב

רבים חושבים על האטם כעל אביזר לרוח ולרעש. בפועל הוא רכיב שמשתתף בגיאומטריה של הדלת.

אטם שהתנפח מוסיף עובי ומקרב את הכנף, ואטם שהתפורר מסיר עובי ומרחיק אותה. שניהם משנים את המרווח האפקטיבי.

לכן לפני כוונון בודקים את מצב האטם. החלפת אטם ישן פותרת לפעמים את מה שנראה כבעיית כיוון.

תנאי מקדים

המלבן חייב להיות מקובע ויציב לפני כל עבודת כיוון. מלבן שזז מבטל כל כוונון תוך חודשים.

בודקים אותו בלחיצת יד בכמה נקודות ובמדידת שני האלכסונים. מלבן תקין אינו זז ואלכסוניו שווים. מה שנוגע לנעילת רכב מפורט בעמוד פורץ רכבים בבאר יעקב.

כשמתגלה תזוזה, מחזקים את העיגון קודם. רק אז מתחילים לכוון.

מגבלה

כנף שהתעקמה בעצמה שונה מכנף שירדה. כאן לא המיקום השתנה אלא הצורה.

כוונון צירים יכול לפצות על עיוות קטן מאוד ולא יותר. בעיוות משמעותי כל תיקון בצד אחד מחמיר את הצד השני.

אבחון של עיוות נעשה בסרגל ישר לאורך הכנף. כשהוא מאושר, השאלה עוברת להחלפת כנף ולא לכיוון.

ציפיות

כיוון שנעשה במבנה יציב ועל מלבן מעוגן היטב מחזיק שנים ארוכות. הוא אינו פתרון זמני.

מה שמקצר את חייו הוא בסיס שממשיך לזוז. מבנה חדש שעדיין מתיישב או מלבן שלא חוזק כראוי.

לכן השאלה הראשונה לפני כיוון היא לא איך אלא מתי. עיתוי נכון קובע כמה זמן העבודה תחזיק.

מאפיין מקומי

בבאר יעקב אוכלסו בשנים האחרונות שכונות שלמות בזמן קצר. בניין חדש ממשיך לזוז אחרי שהדיירים כבר גרים בו.

התנועה הזאת עוברת מהקיר אל המלבן ומשם אל המרווח סביב הכנף. אף אחד לא רואה אותה והיא מצטברת.

לכן דלת שנמסרה מכוונת לחלוטין יכולה לדרוש כיוון תוך שנה או שנתיים. אין בכך שום פגם בדלת.

מאפיין מקומי

רוב תזוזת ההתיישבות מתרחשת בשנים הראשונות ואז דועכת. כיוון שנעשה בתחילת התקופה עשוי להידרש שוב.

כשהתופעה קלה ואינה מפריעה, לפעמים כדאי להמתין ולכוון פעם אחת בסוף התקופה. כשהיא כבר מקשה על נעילה, אין על מה להמתין.

הכלל המעשי פשוט. אם הדלת עדיין ננעלת בקלות, אפשר להמתין, ואם לא, מכוונים עכשיו ואולי שוב בעוד שנה.

מאפיין מקומי

לקוחות בדירות חדשות שואלים לעיתים למה נדרש כיוון שני. התשובה כמעט תמיד קשורה למבנה ולא לעבודה.

כשהבסיס ממשיך לזוז, אין שום כיוון שיחזיק לנצח. זה כמו ליישר תמונה על קיר שממשיך לזוז.

לכן שווה לשאול לפני העבודה כמה זמן הבניין מאוכלס. התשובה משנה את הציפייה ולא את המחיר.

מאפיין מקומי

בגרעין הוותיק של היישוב המבנים התייצבו לפני עשרות שנים. שם כיוון שנעשה נכון מחזיק כמעט לתמיד.

מה שכן מגביל שם הוא סוג הצירים. בדלתות ותיקות רבות אין ברגי כוונון בכלל, והעבודה עוברת למשקוף.

לכן באותם בתים החלטה על החלפת ציר לסוג מתכוונן היא לעיתים ההשקעה הנכונה. היא פותחת אפשרויות לשנים הבאות.

סימנים

צורך להרים את הידית או למשוך את הדלת כדי לנעול. סף שנשחק במקום אחד. קול חדש בפתיחה.

סימן נוסף הוא קו אור לא אחיד סביב הכנף בחשכה. הוא מופיע לפני שהקושי מורגש ביד.

כל אחד מהם מצדיק בדיקה. טיפול בשלב הזה זול פי כמה מטיפול אחרי שהמערכת כבר נשחקה.

תועלת

כיוון מוריד את הכוח שנדרש לנעילה ולפתיחה, ובכך מאריך את חיי המנגנון והגליל. זו התועלת הכלכלית העיקרית.

הוא גם מחזיר את הדלת למצב שבו ילד או אדם מבוגר יכולים להשתמש בה. זו תועלת שאנשים לא חושבים עליה מראש.

ולבסוף, הוא מונע את התרחיש שבו בריח מתעקם. אותו בריח עולה יותר מכל הכיוון.

תועלת

דלת שאינה מכוונת אינה נלחצת אל האטם באופן אחיד. במקומות שבהם אין מגע נכנסים רוח, אבק ורעש.

בדירות שפונות לכיוון פתוח או לרחוב ראשי זה מורגש היטב. גם המיזוג עובד קשה יותר.

כיוון נכון מחזיר את המגע לכל ההיקף. זו תוצאה שמרגישים כבר באותו יום.

פעולה עצמית

מותר לבצע את סקר שמונה הנקודות עם דף נייר. מותר לכבות אור ולבדוק את קו האור סביב הכנף. הרחבה על פתיחת דלתות מופיעה בעמוד פורץ דלתות בבאר יעקב.

מותר למדוד את שני האלכסונים של המלבן ולהשוות. ומותר להדק בעדינות בורג רופף שנראה על הציר או על הפלטה.

כל אלה בטוחים ומועילים. הם גם חוסכים חצי שעה של אבחון במקום.

אזהרה

אין לסובב ברגי כוונון בצירים בלי לדעת איזה מהם עושה מה. סיבוב שגוי מפיל את הכנף או תוקע אותה לגמרי.

אין לשייף או לקצץ את שולי הכנף כדי להגדיל מרווח. הפעולה בלתי הפיכה וכמעט תמיד מיותרת.

אין להוסיף חומרי סיכה רטובים לצירים, ואין לדחוף את הדלת בכתף כדי לסגור. שתי הפעולות מחמירות את מה שגרם לבעיה.

כללים מחייבים

כיוון של דלת מרחב מוגן מתאפשר רק בגבולות שהיצרן קבע. הדלת אושרה כמכלול, והאישור תלוי בכך שהיא נשארת כפי שיוצרה.

מותר בדרך כלל להשתמש בברגי הכוונון המקוריים של הצירים. אסור לקדוח, לרתך, להסיר חומר, להוסיף אמצעי נעילה או להתקין אטם שאינו של היצרן.

והדרישה שאינה משתנה לעולם היא שהדלת נפתחת מבפנים בכל רגע, בלי מפתח ובלי כוח. כשיש ספק לגבי פעולת כוונון, פונים ליצרן.

שקיפות

חשבון של כיוון כולל הגעה וזמן עבודה, ולרוב לא כולל חלקים כלל. זהו אחד התחומים הבודדים שבהם זה המצב.

מה שמעלה את המחיר הוא עבודה בבסיס ולא בכנף. חיזוק מלבן או החלפת ציר לסוג מתכוונן נמצאים בסדר גודל אחר.

בישראל אין רישוי ממשלתי לעיסוק במנעולנות ואין אישור משטרה למקצוע, ולכן אין מסמך שאפשר לבדוק. מה שכן אפשר לבדוק זה אם הראו לכם את מפת המרווחים לפני ואחרי.

פריסה

העבודה מתבצעת בכל היישוב, בבנייה החדשה ובבתים הוותיקים כאחד. כיוון דלת הוא אחת הקריאות השכיחות בשכונות צעירות.

בשיחה עוזרים שני נתונים: מתי אוכלס הבניין, ואיזה מששת הדפוסים מתאים למרווח סביב הדלת. שניהם משנים את ההמלצה.

מועד שנקבע מראש לשעות היום עולה פחות מקריאה בערב, בלילה, בשבת או בחג. כיוון הוא כמעט תמיד עבודה שאין סיבה לבצע בדחיפות.

מחירון כיוון דלת כניסה בבאר יעקב

השורות מסודרות מהעבודה הקצרה אל הכוללת. בכל שורה יש הערה שמציינת לאיזה דפוס מרווח היא מתאימה.

שאלות נפוצות על כיוון דלת כניסה

שירותים ומדריכים קשורים

כיוון נכון מורגש מיד בסגירה, בנעילה ובתחושה של הידית. הרשימה שלהלן מובילה לנושאים שמושפעים ממנו ישירות.