פתיחה

כיוון הוא החזרה של הכנף למקומה המדויק ביחס למשקוף, בלי להחליף שום רכיב. מזיזים צירים, מגרעות ולוחיות במידות של מילימטרים.

זו העבודה הזולה ביותר שמנעולן מבצע, והיא פותרת חלק ניכר מהתלונות על דלתות. היא גם זו שנדחית הכי הרבה זמן.

העמוד הזה עוסק בכיוון דווקא בהקשר של בניין שעובר חיזוק והרחבה. זה ההקשר שבו הדלתות בעיר זזות הכי הרבה.

הבחנה

חשוב להפריד בין שתי עבודות שנשמעות דומות. תיקון מטפל ברכיב שנשבר או נשחק, וכיוון מטפל ברכיב תקין שאינו במקומו.

דלת מכוונת עשויה להכיל מנעול בן עשרים שנה שעובד מצוין. דלת לא מכוונת עשויה להכיל מנעול חדש שמתקשה כבר בחודש הראשון.

לכן השאלה הראשונה בשטח אינה מה התקלקל אלא מה זז. התשובה משנה גם את העבודה וגם את הסכום.

רקע

מבנה נע כל הזמן. הוא מתרחב בחום, מתכווץ בקור ושוקע במעט תחת משקל שנוסף עליו.

בקיר התנועה הזאת בלתי נראית לחלוטין. בדלת היא הכול, כי מדובר בכנף כבדה שנעה בתוך פתח בעל סובלנות של שני מילימטרים לכל צד.

מכאן שדלת היא מכשיר המדידה הרגיש ביותר שיש בדירה. היא מרגישה תזוזה הרבה לפני שמישהו רואה סדק.

רקע

עבודות חיזוק והרחבה מוסיפות לשלד קירות בטון, ממדים חדשים, מעלית וקומות. כל אלה שוקלים מאות טונות שלא היו שם קודם.

המשקל החדש מתחלק מחדש בין העמודים והיסודות. חלקם שוקעים במעט יותר מאחרים, והמבנה מתעוות בזעיר אנפין.

כל דלת בבניין מרגישה את זה. בקומות התחתונות הפער נוצר בכיוון אחד, ובעליונות לעיתים בכיוון ההפוך.

לוח זמנים

לא כל שלב משפיע במידה שווה. יש שלבים שמזיזים הרבה ויש שלבים שכמעט אינם מורגשים בדלת.

ההבנה מה קורה עכשיו בבניין קובעת אם כדאי לכוון היום או להמתין. זו ההחלטה המרכזית בעמוד הזה.

שלושת הסעיפים הבאים מתארים את השלבים המשמעותיים. הם מסודרים לפי סדר הביצוע בשטח.

לוח זמנים

השלב הראשון שמורגש הוא יציקת קירות החיזוק וגרעין המעלית. כאן נוסף משקל גדול בנקודות ספציפיות.

בשבועות שאחרי היציקה מופיעות תלונות בגלים. דלתות שהיו תקינות שנים מתחילות פתאום להתחכך.

זה השלב שבו הכי לא כדאי לכוון. מה שיכוון היום ישתנה שוב בעוד חודש. הרחבה מלאה בנושא מופיעה בעמוד מנעולן בגבעתיים.

לוח זמנים

כשמוסיפים קומות מעל הבניין הקיים, כל מה שמתחת מקבל עומס נוסף. השקיעה נמשכת לאורך חודשים.

בשלב הזה הדלתות בקומות התחתונות סובלות יותר מאלה שלמעלה. המשקל מצטבר כלפי מטה.

גם כאן ההמלצה היא לדחות כיוון סופי. אפשר לבצע התאמה זמנית שמאפשרת לתפקד.

לוח זמנים

אחרי סיום השלד ופירוק הפיגומים מגיע שלב הגמר. מכאן ואילך לא נוסף עוד משקל משמעותי.

זה הרגע הנכון לכוון את כל הדלתות בבניין. המבנה כבר קיבל את הצורה שבה יישאר.

בבניינים רבים עושים סבב מרוכז בשלב הזה. זה גם זול יותר לכל דירה.

החלטה

הכלל הוא פשוט. אם הדלת עדיין נסגרת ונועלת, אפילו בקושי, ממתינים לסיום העבודות.

אם היא כבר אינה ננעלת או אינה נסגרת בכלל, אין ברירה ומכוונים עכשיו. אז מסבירים מראש שייתכן סבב שני.

ההחלטה הזאת שווה כסף אמיתי. סבב אחד בזמן הנכון עדיף על שלושה בזמן הלא נכון.

החלטה

כיוון שנעשה בעיצומה של יציקה נמחק תוך שבועות. הדייר משלם פעמיים ומתאכזב בשתי הפעמים.

יש מקרים שבהם זה גם מזיק. אם כוונו את הכנף כלפי כיוון אחד והמבנה זז אחר כך לאותו כיוון, הפער מוכפל.

לכן שאלה אחת נשאלת תמיד לפני שמתחילים. מה קורה בבניין עכשיו ומה מתוכנן בחודשים הקרובים.

החלטה

אחרי מסירת הפרויקט המבנה ממשיך להתייצב תקופה. השקיעה נמשכת אך בקצב יורד.

בפועל, כמה חודשים אחרי הסיום המצב כבר יציב מספיק לכיוון קבוע. אחרי כן שינויים נוספים הם זניחים.

מי שמכוון בנקודה הזאת מקבל תוצאה שמחזיקה שנים. זה הזמן המשתלם ביותר.

פתרון זמני

כשמחליטים להמתין, אפשר לבצע התאמות קטנות שמאפשרות לחיות עם הדלת. הזזה קלה של לוחית או הידוק ברגים.

מותר גם לנקות את המגרעות באופן תדיר, כי בתקופה כזאת נכנס אליהן הרבה חומר. זה מוריד חלק מהקושי.

מה שלא עושים זה להרחיב חורים או לגרד חומר מהכנף. פעולות כאלה אינן הפיכות והמבנה עוד יזוז.

אבחון

התזוזה מודיעה על עצמה בכמה דרכים לפני שהדלת נתקעת. מי שמזהה אותן מוקדם מטפל בזול.

הסימנים אינם דורשים ידע ואינם דורשים כלים. כולם נראים או נשמעים מהצד הפנימי של הדירה.

ארבעת הסעיפים הבאים מפרטים אותם לפי סדר הופעה. הראשון מופיע כמעט תמיד קודם.

אבחון

הסימן המוקדם ביותר הוא נגיעה של הכנף במשקוף בנקודה אחת. בהתחלה זה נשמע ולא מורגש.

אחרי כמה שבועות נראה שם קו מבריק על הצבע. הוא מסמן במדויק היכן הפער נסגר.

צילום של הקו הזה שווה שיחת טלפון שלמה. הוא מספר גם היכן וגם באיזו עוצמה.

אבחון

בדלת שיושבת נכון, המרווח בין הכנף למשקוף אחיד לאורך כל ההיקף. הוא נראה כמו קו ישר ברוחב קבוע.

כשהמבנה זז, הפער נפתח בפינה אחת ונסגר בנגדית. הצורה הזאת היא חתימה מובהקת של תזוזה.

צריך לעמוד מול הדלת הסגורה ולעקוב אחרי הקו בעיניים. מי שרואה משולש ולא מלבן, יודע מה קרה.

אבחון

בשעת ערב מכבים את האור בפנים ומשאירים אותו דולק בחדר המדרגות. סוגרים את הדלת ומסתכלים.

אור שנכנס בנקודה אחת מסמן פער שנפתח שם. אור שנכנס לאורך צד שלם מסמן שהמשקוף עצמו נטה.

הבדיקה הזאת מדויקת יותר מהעין ביום. היא מגלה פערים שלא רואים באור מלא. המשך ישיר לנושא נמצא בעמוד פורץ מנעולים בגבעתיים.

אבחון

לוקחים דף רגיל, מכניסים אותו בין הכנף למשקוף וסוגרים. מושכים ובודקים כמה התנגדות יש.

חוזרים על כך בארבע נקודות: למעלה, למטה ובשני הצדדים. רושמים איפה הדף יוצא חופשי ואיפה הוא נתפס.

התוצאה היא מפה של הפער בלי שום כלי מדידה. היא מספיקה כדי לדעת לאיזה כיוון צריך להזיז.

טכניקה

בדלתות פלדה מודרניות הצירים אינם קבועים אלא ניתנים לכוונון בשלושה מישורים. זה מה שהופך כיוון לאפשרי.

בדלתות ותיקות יותר יש צירים פשוטים ללא אפשרות כוונון. שם הפתרון הוא בצד המשקוף ולא בצד הכנף.

שלושת הסעיפים הבאים מתארים את שלושת מישורי הכוונון. יחד הם מכסים כמעט כל סטייה אפשרית.

טכניקה

המישור הראשון הוא מעלה ומטה. מרימים או מורידים את הכנף כולה ביחס למשקוף.

זה הכוונון שפותר את המצב הנפוץ ביותר, שבו הכנף צנחה והבריחים נמצאים מתחת למגרעות. הוא נעשה בבורג מרכזי בציר.

טווח התנועה כאן מוגבל לכמה מילימטרים. מעבר לזה נדרשת עבודה על המגרעות.

טכניקה

המישור השני הוא ימינה ושמאלה, כלומר קירוב או הרחקה של הכנף מצד הצירים. זה משנה את הפער בצד המנעול.

כוונון כזה פותר מצב שבו הכנף נוגעת במשקוף בצד אחד ומשאירה פער גדול מדי בשני. הוא עדין ודורש עבודה על כל הצירים יחד.

אם מזיזים ציר אחד בלבד, הכנף מתעוותת. התוצאה גרועה מהמצב ההתחלתי.

טכניקה

המישור השלישי הוא פנימה והחוצה. הוא קובע כמה חזק הכנף נלחצת אל האטם בסגירה.

לחיצה חלשה מדי משאירה מעבר אוויר ורעש. לחיצה חזקה מדי מקשה על הסגירה ושוחקת את האטם מהר.

זה הכוונון שמשפיע ישירות על תחושת הסגירה. הוא גם זה שנשכח בדרך כלל.

טכניקה

כשהצירים מיצו את הטווח, עוברים לצד השני. מזיזים את הלוחיות שבמשקוף כדי שיפגשו את הבריחים במקומם החדש.

העבודה נעשית בהוצאת ברגים, הזזה מדודה והברגה מחדש. במקרים מסוימים נדרש למלא חורים ישנים.

הזזה של לוחית מדויקת יותר מהרחבה של חור. היא גם הפיכה, בעוד שהרחבה אינה.

מגבלות

יש מצב שבו לא הכנף זזה אלא המשקוף עצמו. הקיר שמחזיק אותו נטה, והמסגרת נטתה איתו.

כאן כיוון של צירים אינו עוזר, כי הפתח כולו כבר אינו מלבני. זה מתגלה כשמודדים אלכסונים ומגלים הפרש.

בבניינים ותיקים שבהם המסגרת מקובעת בקיר בלוקים ומטויחת סביבה, זה שכיח יותר. האחיזה שם חלשה מלכתחילה.

מגבלות

לכל דלת יש טווח כוונון מוגבל, ורוב היצרנים מספקים בין שלושה לחמישה מילימטרים בכל מישור. זה נשמע מעט והוא מספיק לרוב המצבים.

כשהסטייה גדולה מהטווח, אין מה לעשות בצירים. אז עוברים לעבודה על המשקוף או שוקלים החלפה.

מקצוען אומר את זה מראש ולא אחרי שעה של ניסיונות. מדידה בהתחלה חוסכת אכזבה.

מגבלות

יש מקרים שבהם הדלת עברה את הנקודה שממנה כיוון מחזיר אותה. כנף שהתעוותה, משקוף שנשבר או שלד שזז בצורה קיצונית.

אז ההצעה הכנה היא החלפה ולא תיקון. כיוון במצב כזה קונה שבועות ולא שנים.

בבניין שעובר עבודות, לפעמים היזם ממילא מחליף דלתות כניסה. שווה לברר לפני שמשקיעים.

שיטה

מתחילים במדידה של הפער בארבע נקודות ובבדיקת האלכסונים. רק אחרי כן נוגעים בכלי.

הפעולה הראשונה היא הידוק כל הברגים הגלויים, כי לעיתים זה לבדו פותר. אחר כך מכווננים צירים, ובסוף מזיזים לוחיות. ההיבט הזה מקבל עמוד משלו אצל פורץ דלתות בגבעתיים.

בסיום חוזרים למדידה ומשווים למספרים ההתחלתיים. זה מה שהופך את העבודה למדידה ולא לתחושה.

שיטה

רישום של הפערים לפני העבודה נשמע מיותר והוא הדבר החשוב ביותר בבניין שעובר עבודות. הוא נותן נקודת ייחוס.

אם בעוד חצי שנה הדלת תזוז שוב, המספרים מראים בדיוק כמה ולאיזה כיוון. זה גם מוכיח שהתזוזה מבנית ולא תקלה.

אפשר לבקש את המספרים בסיום הביקור. מסמך קצר עם ארבעה ערכים שווה הרבה בהמשך.

אחריות כספית

בדירה פרטית התשלום על כיוון דלת הדירה הוא של בעל הדירה. זה ברור וכמעט לא שנוי במחלוקת.

כשהתזוזה נגרמה מעבודות שהיזם מבצע, התמונה משתנה. יש מקרים שבהם התיקון נכלל באחריות הקבלן.

זה תלוי בהסכם שנחתם בין הדיירים ליזם ואינו זהה בכל פרויקט. שווה לקרוא את הסעיף הרלוונטי לפני שמזמינים.

אחריות כספית

דלת הכניסה לבניין, דלתות המחסנים ודלת הגג שייכות לרכוש המשותף. הטיפול בהן יוצא מקופת הוועד.

בפרויקט פעיל כדאי שהוועד ירכז את הפניות במקום שכל דייר יפנה לבד. סבב מרוכז זול יותר לכל משתתף.

כדאי גם לתעד את הדלתות שנפגעו ולמסור רשימה מרוכזת. פנייה אחת מסודרת נענית טוב יותר מעשר בודדות.

זמן

כיוון של צירים בלבד נמשך בין רבע שעה לחצי שעה. זו העבודה השכיחה ביותר בעמוד הזה.

כשנדרש גם להזיז מגרעות ולוחיות, הזמן עולה לשעה עד שעה וחצי. מילוי חורים ישנים מוסיף עוד.

כשמדובר במשקוף שנטה, מדובר בעבודה ארוכה בהרבה. היא נמדדת בשעות ולא בדקות.

מחיר

כאן החשבון פשוט יחסית, כי ברוב הקריאות לא מותקן שום רכיב. משלמים על הגעה ועל זמן עבודה.

מה שמעלה את הסכום הוא מספר הדלתות, מידת הסטייה והצורך לעבוד על המשקוף. סבב מרוכז בבניין מוריד את המחיר לדירה.

מסירת אומדן בטלפון אפשרית כשמתארים את הפער ואת מספר הדלתות. הסכום המחייב נקבע אחרי המדידה במקום.

אחריות

כיוון אינו התקנה, ולכן אין כאן אחריות על חלק. מה שכן ניתן הוא התחייבות לתקופה מוגדרת שבה הדלת תישאר במצבה.

בבניין שנמצא בעיצומן של עבודות התקופה הזאת קצרה יותר, מפני שהמבנה עדיין נע. את זה אומרים מראש ולא בדיעבד.

כשמותקנת לוחית חדשה או ציר חדש, נפתחות שתי מסגרות אחריות נפרדות. אחת של היצרן על החלק ואחת של המבצע על ההרכבה. כדאי לברר את שתיהן.

תחזוקה

אחרי כיוון כדאי לטפל בגליל באבקה יבשה, גרפיט או טפלון, בכמות זעירה. בצירים ובאטם לא שמים דבר.

נוזלים ותרסיסים חודרים מושכים אליהם את האבק שמתעופף בבניין בעבודות. תוך שבועות נוצרת שכבה שמקשה יותר ממה שהייתה קודם.

האטם נשמר בניגוב לח ובייבוש. חומרי ניקוי חזקים מקשיחים אותו והוא מפסיק לאטום.

אזהרה

הטעות הראשונה היא לכוון בעיצומה של יציקה או תוספת קומות. התוצאה נמחקת והכסף יורד לטמיון.

הטעות השנייה היא להזיז ציר אחד בלבד מתוך שלושה. הכנף מתעוותת והמצב נעשה גרוע מהנקודה שממנה התחילו.

הטעות השלישית היא לגרד חומר מהכנף או מהמשקוף כדי שייכנס. זו פעולה בלתי הפיכה שיוצרת רווח קבוע.

נוהל

כשעבודה כוללת פתיחה של דלת סגורה, מוודאים תחילה שמי שהזמין קשור לנכס. זה שלב מקדים שאין עליו ויתור.

מסמך אחד שנושא את שמכם ואת הכתובת סוגר את העניין. ספח תעודת זהות, הסכם שכירות, שובר ארנונה או חשבון חשמל.

וכשהמסמכים נעולים מעבר לדלת, יש דרכים אחרות. עדות של שכן שמכיר אתכם, או תיבת דואר עם שמכם, ממלאות את אותו תפקיד.

חירום

דלת שזזה ומתחככת אינה מסכנת איש. אפשר לתאם מועד, להמתין וגם לדחות אותו בשבוע.

התמונה מתהפכת כשילד או בעל חיים נשארו מעבר לדלת שאינה נפתחת, או כשגז או אש נותרו פעילים בדירה ריקה. אז מתקשרים לשירותי ההצלה מיד ולא לאף גורם אחר. מי שנתקל בזה יפיק תועלת מהעמוד פורץ רכבים בגבעתיים.

הסיבה לכלל הזה היא חלוקת תפקידים. מוקדי ההצלה מיועדים לסכנת חיים, ולא לטיפול בדלת שאינה מיושרת.

חובה

דלת של מרחב מוגן ניתנת לכיוון, אבל בתחום צר מאוד. מותר לכוון את הצירים ולהדק ברגים גלויים.

אסור לקדוח בכנף או במשקוף, אסור לרתך, אסור להוריד חומר, אסור להוסיף אמצעי נעילה ואסור להרכיב אטם שאינו מקורי. אלה כללים שאינם נתונים לשיקול דעת.

ומעליהם עומדת דרישה אחת שאין עליה פשרה. בכל עת, מי שנמצא בפנים חייב לפתוח את הדלת מבפנים בלי מפתח ובלי כוח.

זמינות

אותם תנאים חלים בכל חלקי העיר. אין הבחנה בין בנייה ותיקה, בין בניינים בעיצומו של חיזוק, בין פרויקטים שנמסרו זה עתה ובין מבני מסחר.

כשמתקשרים כדאי למסור באיזה שלב נמצאות העבודות בבניין ומהו הפער שנמדד. זה מכריע אם לצאת עכשיו או לתאם למועד מאוחר יותר.

שעה מחייבת נמסרת אחרי בדיקה של מה שכבר קבוע לאותו יום. עד אז מדובר בהערכה בלבד.

מחירון כיוון דלת כניסה בגבעתיים

הטבלה עולה ממדידה והידוק אל טיפול במשקוף שנטה. ההערה שליד כל שורה מסבירה מה מזיז את המחיר בתוך הטווח.

שאלות נפוצות על כיוון דלת כניסה

שירותים ומדריכים קשורים

כיוון נוגע לצירים, לאטם, למגרעות ולמנעול שמתקשה בעקבותיהם. אוסף העמודים בנושאים האלה ייבנה כאן בהמשך.